מסנן שש השאלות

הבעיה של מנכ״לים היא לא מחסור בהזדמנויות אלא עודף שלהן. כל ״כן״ יוצר חברה קטנה נוספת, והמחיר האמיתי לא מופיע בתקציב — הוא בתשומת לב, במומנטום ובאמון הצוות. מסנן שש שאלות + טקס ניהולי קבוע מפרידים רעש מהזדמנות אמיתית. מיקוד אינו הצהרה — הוא סדרת דברים שמפסיקים לעשות.

שש שאלות לפני כל ״כן״

1. האם היא משרתת את היעד המרכזי שלנו? — לא את החזון הכללי. את היעד המרכזי ל-12 החודשים הקרובים.
2. האם יש כאב, קונה ותקציב? — עניין אינו ביקוש. מחמאה אינה כוונת רכישה.
3. למה דווקא אנחנו? — אם היתרון היחיד שלנו הוא שאנחנו נלהבים מהרעיון, אין לנו יתרון.
4. האם ההצלחה ניתנת לשכפול? — עסקה טובה בונה יכולת. עסקה חלשה מגייסת מחדש את הארגון בכל פעם.
5. מה נעצור כדי לעשות זאת? — השאלה שרוב הדיונים מדלגים עליה.
6. האם נרצה את החברה שתיווצר אם זה יצליח? — לפעמים אנחנו רודפים אחרי הצלחה שלא היינו רוצים לחיות בתוכה.

ארבע החלטות אפשריות, לא רק כן או לא

1. ממשיכים — יש התאמה אסטרטגית, עדות לביקוש, יתרון ברור ומחיר שהארגון מוכן לשלם.
2. בודקים — ההזדמנות מבטיחה, אבל חסרה עדות. מגדירים ניסוי קטן.
3. מחנים — ההזדמנות טובה, אבל לא מתאימה כרגע. ״לא עכשיו״ חייב להגיע עם תנאי לחזרה.
4. הורגים — אין התאמה, אין יתרון או שאין רצון לבנות את החברה שההזדמנות תיצור.

אין ״כן״ אסטרטגי בלי ״לא״ תפעולי.

מקור: איך לדעת ממה להתעלם